מחשבה יוצרת מציאות, כיצד עושים את זה?
המאמר מחשבה יוצרת מציאות נולד מתוך שאלה מאד מעניינת שנשאלתי.
השאלה הייתה כיצד הופכים מחשבה למציאות?
בשביל לענות על זה אתחיל מהבסיס ואתן קצת רקע כדי שאוכל לבנות תשובה בצורה מסודרת וברורה.
יש את ה"אני" שלנו שזוהי המהות הבסיסית איתה הגענו לעולם, אנו יישות אנרגטית בעלת מאפייני אישיות מסויימים, מאפיינים מולדים.
ל "אני" שלנו יש עולם חיצוני ועולם פנימי שמתפתח עם הזמן.
העולם החיצוני הוא כל העולם שמחוצה לנו, מחוץ לגופנו, אנשים אחרים, העולם עצמו.
העולם הפנימי הוא עולם המחשבות האמונות, הרגשות והתחושות. (העולם מתחיל להתפתח עוד בהיותינו עובר).
על מנת לייצר שינוי בעולם החיצוני, יש צורך קודם כל לייצר שינוי בעולם הפנימי
על מנת לייצר שינוי בעולם החיצוני, יש צורך קודם כל לייצר שינוי בעולם הפנימי כיוון שלפני שאנו יישות פיזית (עולם גשמי) אנו יישות רוחנית (עולם רוחני) והעולם הרוחני הוא הבסיס להכל וזה שיוצר את עולמנו הפיזי.
לזה מתכוונים שאומרים ש: " השינוי מתחיל מבפנים " , " הכל בראש ", " מחשבה יוצרת מציאות ", " תחשוב טוב יהיה טוב " וכו'
אז הבנו מה זה עולם חיצוני ומה זה עולם פנימי ושהפנימי משפיע על החיצוני כי הפנימי הוא זה שיוצר את החיצוני.
(הרוחני יוצר את הפיזי)
אז אם הכל מתחיל מהעולם הפנימי, נתמקד בו.
העולם הפנימי מנוהל ע"י המיינד (הסיפרייה שלנו)
העולם הפנימי שלנו מנוהל ע"י המיינד (החלק המנטלי, רוחני) שמכיל את כל המחשבות, האמונות, הרגשות, הידע, המסקנות וכו'
חישבו על זה כמו על מחשב בלתי נראה שנמצא במרחב האנרגטי שלנו שכולל את כל המחשבות והרגשות שלנו.
זה לא אנחנו, זה לא האופי שלנו, זה האינפורמציה שקיימת בתוכנו, הספרייה שלנו, אליה מתווספת אינפורמציה כל הזמן.
חשוב מאד להבין שהאינפורמציה בדמות רגשות ומחשבות וכו' זה לא אנחנו, אפילו שאנו הם אלו שחושבים ומרגישים ומזדהים עם האינפורמציה הזו.
האינפורמציה הזו מגיעה מהמיינד שלנו אז זה מרגיש שזה אנחנו אבל זה לא.
אדם יכול לחשוב מחשבה "אני לא טוב" ולהיות בטוח שהוא באמת לא טוב אפילו שזה רחוק מאד מהמציאות האמיתית.
המחשבה הזו פשוט נספגה לתוכו בזמן הגדילה וכשהוא חושב אותה, הוא בטוח שזו אמת.
זו לא האמת, זו רק מחשבה, סוג של רטט אנרגטי במרחב שלנו.
קייטי ביירון שהשכילה להבין את זה פיתחה את שיטת העבודה שכוללת 4 שאלות שתפקידם להטיל ספק במחשבות שלנו הגורמות לנו סבל.
השאלה הרביעית שלה היא "מי תהיו ללא המחשבה?" נועדה על מנת להפריד את האדם מהמחשבות שלו ולגלות מי הוא באמת ללא המחשבות המגבילות.
המיינד (הספרייה שלנו) כולל את החלק המודע והתת מודע
המיינד (הספרייה שלנו) כולל את החלק המודע (המחשבות והרגשות שאנו מודעים להם) והתת מודע (המחשבות והרגשות שאנו לא מודעים להם).
האמונה הרווחת היא כי תת המודע שולט ביותר מ90% מהמחשבות והרגשות שלנו.
ז"א רוב מה שאנחנו מרגישים, חושבים וחווים ברגע מסוים מגיע בכלל מהתת מודע ולא מהמציאות שקורית ברגע זה.
המציאות היא בסך הכל טריגר שמזכיר משהו לתת המודע שמפעיל מחשבה מסוימת אליה נלווה רגש או תחושה מסוימת.
כשאנו חווים את זה אנו בטוחים שזה בגלל משהו שקרה באותו הרגע כאשר בעצם המקור של זה הוא ממש מזמן.
מה שקרה ברגע הנוכחי פשוט הזכיר חלקיק מהעבר שהפעיל מחשבה שהפעילה רגש/תחושה.
תת המודע הוא חלק תת הכרתי של המיינד, החלק שקיים בנו אך אנו לא מודעים לו.
תפקידו של תת המודע הוא להגן עלינו בילדות.
תת מודע הוא המחסן אליו מכניסים את כל הרגשות והמחשבות והאמונות שמכאיבות, מעציבות, מפחידות, או גורמות לכל תחושה שלילית שהייתה חזקה מידי בשביל הילד להכיל.
תת המודע דאג להישרדות שלנו בילדות ע"י זה שהרחיק מאיתנו את המחשבות והרגשות שאיימו עלינו בילדות בזמן שלא היה לנו עדיין את היכולת הנפשית להתמודד איתם.
חשוב לציין שתת המודע לא מנטרל את מה שהיה קשה להכיל אלא מרחיק מהמודעות.
אותה אינפורמציה קשה להכלה עדיין קיימת במרחב האנרגטי שלנו, רק שבמודע אנו לא מכירים במחשבות והרגשות אבל אנו מרגישים את התוצר שלהם שזוהי תחושה לא טובה.
ז"א אנו מרגישים לא טוב ולא יודעים "למה?", התשובה ל"למה?" נמצאת בתת המודע.
לכן חשוב שמגיעים לבגרות נפשית מגיל 19 ,20 לבקר בעולם תת המודע ולראות מה הסתרנו מעצמנו.
חלק מתהליך שחרור אינפורמציה מתת המודע היא הבחנה באינפורמציה עצמה, דבר אשר מחליש את כוחה ואת שליטתה בנו.
זה מה שנקרא מודעות.
איך המיינד (הספרייה שלנו מודע ותת מודע) הופך מחשבה למציאות?
אז השאלה היא האם המחשבה היא מהמודע או מהתת מודע?
כאשר המחשבה היא מהתת מודע
היא מתגשמת כל הזמן – זוהי המציאות שלנו.
אחד הקשיים שלי בדרך המודעות הייתה להבין כמה אני מתוכנתת וכמה מהפעולות, המחשבות והרגשות שלי הם רוב הזמן בכלל לא תלויים בבחירתי, והם לא בשליטתי.
רגש מסויים שפתאום מופיע הוא בעצם אנרגיה שהצטברה בילדות במרחב האנרגטי שלנו וקיימת בתוכנו וטריגר מסויים שקורה בהווה נוגע באנרגיה הזו ומפעיל אותה.
מטופלים תמיד מופתעים לראות במו עיניהם הרוחניות (דמיון) כמה מקרים בהווה הם ממש "העתק הדבק" של העבר, בדיוק אותה המחשבה ובדיוק אותו הרגש כבר הופיעו בעברם.
אז כאשר המחשבה היא מהתת מודע, יצירת המציאות נעשית באופן אוטומטי ללא שליטה וזאת אחת הסיבות להבדל בין הרצוי למצוי.
כאשר המחשבה היא מהמודע
היא תתגשם בפיזי רק אם אין התנגדות בתת המודע.
תת המודע שולט ביותר מ90% מהמחשבות והרגשות שלנו.
כיוון שתת המודע אוסף לתוכו אינפורמציה בילדות המוקדמת, הוא הבסיס של המיינד שלנו והוא זה שהופך אותנו למי שאנו.
(אם המיינד הוא כמו פירמידה, אז האינפורמציה הנספגת לתת מודע בשנים הראשונות היא הבסיס של הפירמידה עליה בונים את שאר הפירמידה וכמו כל בסיס של פירמידה, זו השכבה הכי חזקה, ז"א הרגשות שם אנרגטית מאד חזקים ועוצמתיים).
האינפורמציה שיש בתת המודע היא זו שיוצרת ושולטת בהתנהגותנו, מחשבותינו רגשותינו היום.
האישיות שלי אותה אני מכיר היום אינה אישיות המקור איתה הגעתי לעולם, אלא עיוות של אישיות המקור בגלל השפעתם של התכנים הכבדים בתת המודע.
תכנים כבדים שמגבילים, מקטינים, מבקרים אותנו ומונעים מאיתנו לקבל ולאהוב את מי שאנו, ולראות שאנו בעצם שלמות מעצם היותנו אנו.
רוב המחשבות והרגשות הם שיחזור מהילדות
רוב המחשבות, הרגשות והתחושות שלנו היום הם שיחזור של המחשבות, הרגשות והתחושות מהילדות.
אנו פשוט לא מודעים לזה עד שחוזרים אחורה בזמן ורואים שהרגשנו זאת כבר בעבר, ששם בעצם הכל התחיל.
המציאות שאנו חיים היום נוצרה מהאינפורמציה שנקלטה בצורה פאסיבית לתוך תת המודע.
למשל אם נקלטה לתוך תת המודע של אדם האמונה ש "לא מגיע לי" לעומת אדם אחר בעל אמונה "מגיע לי" – יכולה להיווצר לכל אדם מציאות בהתאם.
אדם שלא מגיע לו יפעל מתוך חוסר ביטחון עצמי כי הוא מאמין שלא מגיע לו ואדם שני יפעל מתוך ביטחון עצמי.
צורת הפעולה שלהם כבר תלויה באופי האדם.
למשל תת מודע עם מחשבה של "לא מגיע לי" אצל אדם ביישן ומופנם סביר להניח שתגרום לו להתכנס פנימה.
בעוד שאדם אקטיבי ומוחצן בעל אמונה זו יכול להיאבק בה ע"י זה שהוא מנסה להוכיח לעצמו שזה לא נכון שכן מגיע לו ולכן הוא יתנהג וישרה תחושה שמגיע לו, לפעמים עד כדי מוגזמות.
המיינד יכול להפוך מחשבה למציאות רק אם אין התנגדות בתת המודע למחשבה.
למשל "אני רוצה מכונית חדשה" ויש לי מחשבה מתנגדת מילדות בתת המודע כמו "לא מגיע לי".
המחשבה "אני רוצה מכונית חדשה" לא תשודר ליקום מהאדם כי המחשבה המתנגדת ישר מנטרלת אותה כי היא עוצמתית יותר.
תחשבו על זה כמו הורדת ידיים, שהמחשבה המתנגדת בתת מודע היא היד החזקה יותר שמורידה את היד החלשה.
היד החזקה לא תיתן ליד החלשה להתרומם, היא מכניעה אותה.
עכשיו בהנחה ואין מחשבה מתנגדת בתת המודע, כיצד מחשבה יוצרת מציאות בפיזיות הלכה למעשה?
עד לרגע זה עסקנו בפרט, באדם, כיצד תהליכים רוחניים (עולם פנימי) קורים בתוכו וזאת על מנת להבין את חלקו בשידור מחשבה ליקום.
הבאתי את הדברים מתוך דברים שראיתי ובחנתי בזמן טיפולים ועל עצמי.
מפה והלאה אנו נוגעים בחצי השני של המשוואה – היקום הרוחני ובעצם כיצד מחשבה יוצרת מציאות בשיתוף פעולה עם היקום הרוחני.
פה אנו נוגעים במושגים יותר רוחניים ויותר חמקמקים להבנה, מפה והלאה כל מה שאני יכולה להציע זו השערה מתוך ראיית הדברים בעיני רוחי והאדם הקורא יכול לבחור אם להזדהות עם הדברים.
עולם הרוח יצר את העולם הפיזי
בראשית כל הייתה אינטליגנציית על, אינטליגנציה אינסופית שבראה את העולם הרוחני כתודעה גלובאלית בעלת שדות אנרגיה.
תודעה
התודעה היא סך כל האינפורמציה הרוחנית שקיימת, כל המידע שקיים, כל הידע שיש שהוא ללא גבולות, כל האפשרויות שמתקיימות בו זמנית, כל היש, הכל מהכל.
התודעה היא כמו רשת האינטרנט, כל אחד מאיתנו מתחבר באופן יחידני למאגר נתונים ללא גבולות, ובמרחב הזה של הנתונים אנו פועלים לבד ויחד.
ז"א אני מתחבר דרך המחשב או הפלאפון האישי שלי למאגר נתונים קולקטיבי.
שם אני יכול לגשת לכל אינפורמציה שקיימת במרחב ואף להתחבר לאנשים אחרים ולאינפורמציה שלהם (פייסבוק).
באותה צורה אני מחובר לתודעה באופן שוטף ובפוטנציאל שלנו יכולים לגשת לכל אינפורמציה קיימת.
אני מחובר למאגר הנתונים של התודעה היקומית דרך צ'אקרת הכתר.
ככל שאני מתפתח ברמה הרוחנית כך אני מגלה יותר אינפורמציה בשדה התודעה האינסופי וזה מה שנקרה לעלות ברמות התודעה.
אנרגיה
האנרגיה היא החומר ממנו הכל עשוי, אנרגיה זה רטט, תנודה, ויברציה.
העולם החיצוני והעולם הפנימי, הכל זה רטטים, הכל זה אנרגיה ודבר אחד נבדל מהשני בויברציה שלו.
את אנרגיית החיים בבני האדם ובעלי החיים אני רואה כחומר כמו אוויר דחוס מלא באור וחום שנמצא בסוג של תנועה כלשהי.
חומר שדחוס יותר מאוויר אבל אינו מוצק כמו חומר פיזי. הרבה אנשים חווים אנרגיה זו כצורת חום כלשהי כמו בהילינג ורייקי, חלק אף רואים אותה כהילה סביב אנשים.
בואו נדמיין לרגע את האנרגיה הזו בכל העולם החיצוני, אנשים, בעלי חיים, צמחים ודומם.
לאחר מכן נשחרר את הפיזיות לגמרי ונשאיר רק את האנרגיה שלהם.
בשלב הבא נראה את כל מרווחי האוויר ביניהם כאנרגיה.
אז נקבל מאסת אנרגיה, נקבל את העולם האנרגטי שלנו בו אין נפרדות, הכל חומר אחד.
אנשים, צמחים, בעלי חיים, דומם, אוויר, הכל מהכל הוא אנרגיה.
הכל מהכל הוא חומר אחד כמו שכל טיפות הים מחוברות בים, וכל תנודה בים משפיעה על כל שאר הטיפות, אנחנו אחד.
סיכום: הכל ביקום זה בעצם אינפורמציה (תודעה) בעלת רטט מסוים, אנרגיה מסוימת
מחשבה יוצרת מציאות הלכה למעשה
אז אם הכל זה אינפורמציה בעלת רטט מסוים, גם אנחנו ועולמנו הפנימי זה אותו הדבר.
אנו עשויים מאותו חומר של היקום ולכן "כפי שלמעלה כך למטה" כיוון שהכל זה אותו הדבר אותו חומר.
ואם זה כך אז זה גם אומר שהעולם הפנימי הוא העולם היקומי וברגע שמשהו קיים כאנרגיה בעולם הפנימי הוא באותו הזמן קיים כאנרגיה בעולם היקומי ובהמשך בעולם הפיזי.
כך שכל מה שאנחנו צריכים זה לקיים הרעיון בעולם הפנימי.
כיצד מקיימים רעיון בעולם הפנימי
בשביל לקיים רעיון בעולם הפנימי אנו זקוקים למחשבה, רגש (תחושה) והרמוניה פנימית עם התחושה.
תפקיד המחשבה הוא לאתר את האינפורמציה הנדרשת ותפקיד הרגש הוא לתת לה אנרגיה, חיים.
המחשבה בונה את הרעיון ע"י האינפורמציה והרעיון מקבל חיים כאנרגיה ע"י הרגש או תחושה כלשהי.
לדוגמא: אני רוצה למצוא עבודה מסויימת זה הרעיון והתשוקה שלי לרעיון זה, הוא הרגש, התחושה.
אם למשל יהיה לי רעיון לעבודה חדשה אבל הפוקוס שלי יהיה הפחד לקבל עבודה לא טובה ורגש הפחד יהיה חזק יותר מהתשוקה לעבודה שאני כן מעוניין בה, סביר להניח שאני אמצא עבודה שתשקף את הפחד, כי זה היה הרגש הדומיננטי, האנרגיה החזקה יותר.
זה מה שיתיישב על הרעיון בעולם הפנימי שבאותה העת יתקיים בעולם היקומי ובהמשך בעולם הפיזי.
בדוגמא זו האדם לא מצליח לזמן העבודה שרצה כיוון שאין הרמוניה פנימית עם תחושת התשוקה לעבודה כיוון שיש פחד שהיא תחושה מתנגדת וחזקה יותר שהמקור שלה הינו תת מודעי משנות הילדות.
סיכום
מחשבה יוצרת מציאות כאשר אנו יוצרים רעיון ונותנים לו חיים בעולמנו הפנימי.
אנו בוחרים את מה שאנו רוצים ע"י המחשבה, בוחרים רעיון כלשהו ולזה אנו מצרפים רגש/תחושה חיובית שהיא בעלת רטט גבוה על מנת לייצר אנרגיה גבוהה ככל האפשר.
זה יכול להיות אהבה, שמחה, תשוקה, כמיהה, עונג.
אני כבר לא מסתפקת במילה רצון כי רצון יכול להיות לפעמים רק שכלי בעוד אנו זקוקים פה לאנרגיית האש, לאנרגיה גבוהה אז המילה רצון לא תמיד מספיקה, צריך לוודא שזה רצון רגשי חיובי.
אפשר לדמות את זימון המציאות להזמנת מוצר מהרשת.
בתחילה אנו מתחברים לרשת (תודעה) בה אנו יכולים לראות את כל החנויות הווירטואליות ואת כל המוצרים שלהם (כל האינפורמציה הקיימת).
ע"י הרגש, התשוקה, הרצון הרגשי אנו בוחרים את המוצר ובבחירה זו אנו בעצם נותנים חיים למוצר שכן בהמשך הוא יגיע אלינו בצורתו הפיזית.
