התפתחות רוחנית - מוח מול רגש
בתהליך של התפתחות רוחנית מתקבלת ההבנה שהמוח הוא גורם חוסם בעוד אנרגיית הרגשות היא המפתח לשחרור.
הרגשות, כל הרגשות, הם חלק מאנרגיית החיים הזורמת בגוף ומטרתה לזרום בחופשיות ולהגיע לכל צ'אקרה וצאקרה על מנת להטעין את האיברים סביב.
כאשר האנרגיה מגיעה לצ'אקרת הכתר היא בעצם מתחברת לאנרגיית היקום ואנו מרגישים ומבינים דברים שקשורים לכלל היקום הרוחני וזוהי הרוחניות.
לכן הרגשות הם דוושת הגז, החלק שמאיץ בנו להתחבר לטבע הרוחני שלנו ממנו נוצרנו.
המוח לעומתו שייך לגמרי לעולם הארציות.
למוח יש משימה אחת ויחידה לשמור על הישרדות הגוף בעולם הארצי.
המוח לא יסכים לחשוב מחשבות או להרגיש רגשות שהוא מאמין שיגרמו לתחושות לא טובות בגוף הגשמי מכיוון שהוא חושב שזה יכול לסכן את הישרדות הגוף.
בצורה כזו מתחילה להיווצר הדחקת רגשות שזה בעצם דחיקת הרגשות מהחזה כלפי מטה אל הבטן.
ז"א המוח פועל ההפך מהרגשות ומנתק מהרוח.
הרגשות דוחפים האנרגיה כלפי צ'אקרת הכתר במטרה להתחבר לרוח ודרך זה ליקום הרוחני.
המוח דוחק הרגשות לתוך הבטן ומנתק מחיבור לרוח וליקום הרוחני.
הרגשות באופן טבעי ירצו לצאת ולהתבטא מהבטן והחזה אל הגרון ודרך הפה, הביטוי שלנו.
אבל כאשר המוח לא מסכים הם נדחקים פנימה לכיוון אזור הבטן, נכלאים שם ויוצרים "פקק תנועה".
זוהי אנרגיה כבדה ודחוסה שממשיכה להידחק שוב ושוב עד שזה נעשה כפעולה אוטומטית ללא מודעותנו.
להכיר בחומר האנרגטי שלנו
ההבנה הבסיסית שאנו אנרגיה לפני הכל.
אנו אנרגיה שלעולם לא נגמרת.
הרגשות הם חלק מאותה אנרגיה.
כל רגש בין אם הוא נעים או לא, כאשר הוא מופיע בגוף ובתודעה שלנו הוא מבקש התייחסות, מבקש להיות מורגש.
הוא מבקש להיות הטבע שלו שזה להיות בזרימה חופשית.
הדחקת רגשות יוצרת קיפאון ברגשות, עצירת זרימת האנרגיה, קיפאון אנרגטי בגוף.
מתח הוא מצב של חוסר רצון להרגיש רגשות או יותר מדויק הפחד להרגיש ולחוות רגש מסוים.
ולכן הרבה פעמים מתח מביא לכיווץ שרירים, בעיות גב, מתח צווארי וכו'.
כיווץ השרירים זוהי עצירת האנרגיה באותו המקום.
לכן עדיף להרגיש ולחוות כל רגש, מפחיד וקשה ככל שיהיה מאשר לא לחוות כלל ולעצור את זרימת האנרגיה בגוף.
