הכל צפוי והרשות נתונה
" הכל צפוי והרשות נתונה ", אני אוהבת את המשפט הזה,
אני ממש אוהבת אותו, אולי כי הוא אניגמה בעיניי ורוחני ומסקרן.
במשך שנים טלטלתי אותו בראשי בניסיון לפצח אותו.
הבנתי מה הכוונה של המשפט, אבל הייתי צריכה להבין לעומק בצורה מדוייקת וברורה
ולהרגיש שהידיעה הזו היא אמת.
בכל תקופה זה עלה ובכל פעם אמרתי "עוד לא, אני עדיין לא מבינה".
הרי אם הכל צפוי, משמע שאין לנו כל בחירה והדרך נקבעה לנו מראש כל כולה, אז איפה בדיוק אמורה הרשות להתקיים?
האם יש תחנות ביניים? נקודות יציאה?
צמתים בחיים בהם ניתן לבחור?
חסימות בתת מודע
המילה שמבלבלת אותי היא "הכל", הכל הוא מוחלט, הוא לא משאיר רווחים.
מה שידעתי תמיד זה שהרשות קשורה לעבודת מודעות שמוציאה אותנו מעבדות לחירות (קודם במיינד ומשם אל המציאות).
יחד עם זאת לא יכולתי לראות היכן הרשות הזו מתקיימת אם הכל צפוי.
רק אחרי שלמדתי את השיטה של אריאן לב לתת מודע, חלקי הפזל החלו להסתדר.
לפי שיטת אריאן לב מגיל 0-10 תת המודע פתוח להשפעות שונות ובזמן זה מוצאות את דרכן אלינו אמונות מסוימות המתגבשות יחד ויוצרות חסימות בתת מודע.
חסימות אלו מופיעות מאוחר יותר כדפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם (תבניות) ואשר כוללים רגשות כבדים.
מתי מתקיימת הרשות?
מגיל 10-20 החסימות יחד עם כל שאר ההשפעות שנצרבו לתת המודע (חיוביות ושליליות) מתגבשות ויוצרות את האני שלנו.
האני שנוצר יכול הרבה פעמים להיות שונה לגמרי מהמקור שאנו כיוון שהוא כולל דפוסי התנהגות שנוצרו כתוצאה מחסימות.
החסימות הללו הם אינם אנחנו (הם ניתנים להסרה) אבל אנחנו מפרשים אותם כחלק ממי שאנו מה שיוצר פער בין מה שאנו מרגישים וחושבים כתוצאה מהחסימות לבין הרצון האמיתי הקול הפנימי האמיתי שלנו. (זו גם הסיבה להרבה מבעיות גיל ההתבגרות)
אז בגילאי 10-20 מתגבש האני בהתאם לאינפורמציה שנצרבה לתת מודע.
שלב הגיבוש מוביל לעצמאות כמו רישיון נהיגה, התגייסות לצבא בהמשך לימודים גבוהים, עזיבת הבית וכו', כל אותם דברים שלפני זה לא יכולנו לעשות כי היינו תלויים בהורינו.
העצמאות הזו היא גם העצמאות להתחיל לחשוב באופן עצמאי, להתחיל לבחור דרכים בחיים ובאמת לפי השיטה של אריאן לב סביב גיל 20 מסתיים תהליך התגבשות ה"אני" והאדם יכול להתחיל להתחבר גם מבחינה רוחנית.
העצמאות והחיבור לרוחניות, הוא השלב בו נפתחת דלת נוספת עבורנו – דרך הרשות.
משחק החיים של הכל צפוי והרשות נתונה
ופה מגיע משחק החיים:
כולנו חסומים בצורה כזו או אחרת, זה חלק מהאבולוציה שלנו, יש לזה מטרה מסויימת, מטרה של התפתחות שנעשית ע"י התמודדות וניקוי של החסימות הללו.
וכאן אומרים לך,יש לך שתי אפשרויות:
אתה יכול לבחור בדרך "הצפוי" – דרך זו היא צפויה, ז"א אתה מכיר אותה, זוהי הדרך בה אתה הולך היום ותמשיך ללכת בה הלאה ומפה הכוונה ב"צפוי".
הדרך השנייה היא דרך ה"רשות", יש לך רשות לשנות את דרך ה"צפוי" באם אתה רוצה.
הדרך הזו לא תמיד קלה יש עליות וירידות, היא דרך שלא הלכת בה אף פעם כך שאתה לא מכיר אותה.
אין לך WAZE אז אתה לא בטוח לאן אתה הולך.
מידי פעם מופיעות מפלצות ונעלמות.
מידי פעם מחשיך ומפחיד ואז מאיר ומחמם והלב מתרחב.
זוהי דרך לא שגרתית, אבל ברגע שתחליט לעבור בה, אתה תיווכח לדעת שהיא לא מפחידה כלל והמפלצות הם פרי דמיונך וכשתסיים את הדרך תרגיש שהגעת לנחלה, נחלה שעד היום רק חלמת עליה.
ומהנחלה נפתחות לך עוד המון דרכים וכל מה שאתה צריך לעשות זה רק לבחור…….הכל אפשרי…….
