התנייה אני = מחיקה / שיטת אריאן לב
על מנת להבין מאיפה מגיעה תחושת אני לא קיים נציץ לרגע אל תוך סיפור של משפחה נורמטיבית, שני הורים ושלושה ילדים, שני בנים בגילאי 6 ו-10 ובת בת 3 בשם נויה.
השעה היא שעת ערב, שעה לחוצה, הילדים היותר גדולים רוצים לראות טלוויזיה ומתחיל וויכוח מתיש בינם לבן האם.
האם עייפה מיום עבודה לחוץ ומתיש ורק רוצה לסיים וללכת לישון.
נויה מבקשת את תשומת לב אימה, היא מנסה לדבר איתה, היא זקוקה לחיבוק של אמא, שאמא תרים אותה קצת על הידיים ותלטף לה את הראש.
היא צריכה קצת פינוקי של אמא והיא כל כולה מוכנה להתרפק על אמא, אבל אמא לא מבחינה, אמא עסוקה בויכוח עם הבנים.
נויה חשה שאימה מתעלמת ממנה כאילו היא אוויר, כאילו אף אחד לא רואה אותה, כאילו היא לא קיימת, כאילו מחקו אותה מהתמונה המשפחתית ומחשבות אלו גורמות לה כאב רב.
היא חשה עצבות גדולה וכאב חזק וברגע מסוים תת המודע צורב את התחושה של "אני לא קיים".
מרגע זה והלאה בכל פעם שיהיה משהו שמזכיר את התחושה של מקרה זה, תת המודע שלה ישלח פקודה למוח לבצע מחיקה של תחושות האני על מנת לייצר את "אני לא קיים".
מחיקה של אירועים, מצבים, רגשות והמחיקה נעשית בתת מודע כך שהיא אפילו לא תדע שהיא עושה זאת, זוהי התניה אני=מחיקה.
ההתניה נעשית בתת מודע
נויה לא תדע שהיא מוחקת את עצמה, את צרכיה ואת רגשותיה.
מה שכן כשהיא תגדל היא תרגיש בשלב מסוים שהיא לא יודעת מי היא (האני מחוק).
היא תרגיש שהיא לא ממש מכירה את עצמה, את היכולות שלה, את הפוטנציאל שלה………זה מה שנקרא "לחפש את עצמי".
הרבה פעמים היא לא תדע מה היא באמת רוצה, מה עושה לה טוב וגם מה היא מרגישה, כי גם הרגשות נמחקים לרוב.
במצב כזה היא יכולה להרגיש את תחושת הריק, תחושת הכלום.
שכן הרגשות ממלאים תפקיד מאד חשוב בחיינו, הם נותנים לנו את תחושת החיות והחיוניות.
שלבי ההתניה
התניות כוללות מספר חלקים:
התניה נוצרת ובעקבותה נשלחת פקודה למוח כיצד לפעול, הפקודה אומרת כאשר זה קורה צריך לפעול כך וכך.
במקרה ספציפי זה, אם מופיע משהו שקשור לתחושות האני, לצרכים של האני, לרגשות האני…..יש למחוק.
באותו זמן שנצרבת ההתנייה, יחד איתה נצרבים הרגשות הכבדים שהם המקור לכל הקשיים בחיינו.
אם לכולנו היו רק רגשות קלים, המאמר הזה לא היה נכתב.
אחד הדברים החשובים ביותר בטיפול תת מודע הוא לשחרר את כל הרגשות הכבדים שהצטרפו להתנייה.
בשלב הבא נוצרים דפוסי התנהגות ופה כבר ניתן לראות במוח המודע.
אני הולכת לפרט רשימה של דפוסי התנהגות אפשריים בהתנייה זו.
הערה: לאנשים רבים יש התנייה זו, השוני מאחד לאחד הוא בעוצמה של החסימה.
אצל אחד ההתנייה מאד חזקה ושולטת בכל חלקי חייו ואצל אחר היא יותר מתונה ומופיעה במצבים מסויימים.
שוני נוסף הוא דפוס ההתנהגות שנוצר אצל כל אחד.
אחד ייכנע לתחושת המחיקה וירגיש נעלם ולא קיים ואחר יתנגד להתנייה ודווקא ינסה להתבלט בכל דרך אפשרית עד כדי מוגזמות.
תחושות ומחשבות המאפיינות את אני=מחיקה
שימו לב אם אתם שומעים את עצמכם אומרים בראש חלק מהמשפטים הבאים:
לא רואים אותי
לא שומעים אותי
אני אוויר, אני כמו אוייר
אני לא מרגיש קיים, אני לא קיים
אני רוצה להיעלם
לא רוצה שיסתכלו עליי
אני לא מרגיש את עצמי
אני לא יודע מה אני רוצה, מה בא לי
אני לא יודע מי אני
אין לי דעה
מי אני?
אין לי זכות קיום
אני לא מעניין אף אחד
אני לא רוצה לחיות
אני לא רוצה להיות
בא לי למות
החיים האלו לא שווים כלום
לא מקשיבים לי
מתעלמים ממני
דפוסי התנהגות המאפיינים את אני=מחיקה
אנשים שמדברים חלש מאד (נעלמים) או אנשים שמדברים חזק מאד (מנסים להילחם בהתנייה ע"י הרמת הקול על מנת שישמעו אותם), שניהם מגיעים מאותו מקור, האני מחוק.
יכולים להיכנס למרחב האישי של האדם השני, כיוון שהם לא מרגישים את עצמם כאילו אינם קיימים הם לא מבחינים בגבולות הגוף של עצמם ובגבולות של האדם האחר.
כיוון שאין גבולות, גם החיים שלהם מתנהלים ללא גבולות וכך הם יכולים למצוא את עצמם עובדים שעות ארוכות מאד, משקיעים המון מאמץ ופוקוס על דבר ספציפי לעומת אדם מאוזן שממלא את חייו בכל מיני דברים.
כמו שהם מוחקים את עצמם הם גם יכולים למחוק את האחר.
מצב של ימים שנמחקים שלא זכור מה עשינו בהם ואף תקופות חיים מסוימות שנמחקות.
תחושה של ריק של כלום של שיממון כיוון שהרגשות מחוקים ואין תחושת חיים, פשוט לא מרגישים כלום חוץ מאת התחושה הרעה של הריק.
הרבה מאמץ והשקעה בדברים מסויימים על מנת לקבל את תחושת הקיימות או ההפך בריחה מהחיים, הסתגרות, כניעה להתנייה.
אנשים שהם "נעלמים" שפשוט לא רואים אותם, יכולים להיות מאד ביישנים.
לאחר שסקרנו את מהות ההתנייה ובנוסף הבנו שהיא כוללת את הרגשות הכבדים שהופיעו בזמן צריבת ההתנייה, ראינו שכל זה יצר דפוסי התנהגות המתאימים ספציפית להתנייה זו, כעת נסקור את ההשפעות הפיזיות שיכולות להיגרם כתוצאה מהתנייה זו.
השפעות פיזיות אפשריות
אם ההתנייה מדברת על למחוק את עצמי, מבחינה פיזית המוח יכול לתת הוראה למחוק את הגוף.
זה יכול לקרות במחלות אוטואימוניות (הגוף תוקף את עצמו).
במצב של אסטמה שזה אומר סוג של מחנק שזה ההפך מחיים, מקיום.
יכולים להיות גם קשיי נשימה ללא אסטמה ואף חוסר היכולת פשוט לנשום עמוק כי האדם לא מכניס את האוויר (את החיים) לתוכו.
ללא התניה
פתאום אנשים זוכרים אתכם כי אתם נראים וקיימים, יודעים איך קוראים לכם, מסתכלים עליכם, אתם כבר לא אוויר, אתם קיימים.
יש תחושה חדשה בגוף, תחושה חזקה יותר של נוכחות, קיימות, תחושה של קרקע, אני פה, אני קיים.
מתחילים להתוודע לאיך זה מרגיש להרגיש, שכן הרגשות מתחילים להתעורר.
פתאום אני יכול לשמוח יותר, להנות יותר שכן אני מרגיש את עצמי חי וזה נותן תחושת עונג בגוף.
אני פתאום מתחיל להבין מה אני רוצה, מה מתאים לי, מי אני ומהם יכולותיי וכיצד אני יכול להביא את עצמיי לחיי סיפוק והגשמה.
