הוויה חוויה
אני מאמינה שהגענו לפה על מנת להיות בחוויה של ההוויה, הוויה היא חוויה.
חוויה היא כל דבר שאנו חווים, כל דבר שנחווה: רגש, תחושה, אנרגיה.
השיעור הגדול של האנושות הוא להגיע לאהבה עצמית שמשמעותה אני חי בשלום עם כל מה שאני חווה ומרגיש, אני חופשי בחוויה, אני "אני" ללא התנגדויות.
חופשי לכאוב, לפחד, לכעוס ולקנא, כמו גם לשמוח ולאהוב.
חופשי להרגיש כל רגש מתוך ההבנה שכל הרגשות מגיעים כמכלול אחד כקשת של רגשות בדיוק כמו שכל הצבעים מגיעים מקשת הצבעים וקשורים אחד לשני.
למה אנחנו פה?
למה בחרנו לבוא לפה לעולם הגשמי?
באנו לפה מסיבה מסוימת.
באנו לחוות את מה שאי אפשר לחוות כנשמות ללא גוף פיזי.
אולי הרגשות זה הדבר שלא ניתן לחוות כנשמות וחייבים גוף פיזי בשביל להרגישם.
ומה נותנת לנו חווית הרגשות?
כל הרגשות נותנים לנו תחושת חיים, אנשים שלא מרגישים כלל מרגישים כזומבים.
בתוך כל קשת הרגשות אלו הרגשות הכבדים שתורמים להתפתחות ולשחרור.
הרגשות הללו מכריחים אותנו לעבור דרך מסוימת שלא היינו עוברים אלמלא הקושי.
כשאנו חווים קושי רגשי אנו מחפשים את הדרך לשחרר אותו, לחזור להרמוניה ולתחושה הטובה בגוף.
החיפוש הזה שולח אותנו להתפתחות רוחנית, לחפש עוד מידע, לחפש עוד התנסויות בדרך לחזרה להרמוניה.
החיפוש הזה שולח אותנו לחוות רגשות עד אשר ניכנע ונסכים לחוות אותם.
כשניכנע לחווית הרגשות אז נבין שרגשות קשים ככל שיהיו, כאשר הם נחווים הם בעצם תוצר של מחשבה בראש שלה מתלווה תחושה בגוף.
זו רק מחשבה בראש ותחושה בגוף, שום דבר לא באמת קורה חוץ מזה.
להסתכל על עצמי מבחוץ
כאשר אני מבין שאני מופעל ממחשבות שלהם מתלוות תחושות בגוף, אני יכול לפעמים להסתכל על עצמי מהצד ולראות את כל הסיפורים והסרטים אצלי בראש.
אני יכול לראות את המחשבה שהופעלה ללא שליטתי ואיך לה מצטרפת תחושה בגוף.
אז משמעות הוויה אמיתית מתגלה.
אני רוח מעל הגוף, אני רוח שצופה בכל מה שקורה בתוך הגוף.
אני רוח שצופה בכל מה קורה בתוך המוח ואני לא מזדהה עם זה, אני מתבוננת בזה.
אני רוח, אני תודעה.
